- תוון
- תָּוָון, תָּוָןm. (= תָּאוָן; v. תָּא I, a. תְּוָא I) cell, chamber. Targ. 1 Kings 22:25; Targ. 2 Chr. 18:24; a. fr.Pl. תְּוָונַיָּא, תְּוָונֵי, תְּוָנ׳ Targ. O. Deut. 32:25. Targ. Job 31:33 תווני לבי Ms. Var. (h. text חֻבִּי, v. עוּבָּא).Nidd.20b יהודאי בת׳ לבאי יתביתו Rashi (ed. בת׳ דלבא) you Jews seem to sit in the inner chambers of mens hearts (of the heart).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
